Ana içeriğe atla

Israel Hayom için Türkiye-İsrail normalleşme tartışması hakkındaki yorumum

İbranice versiyonu daha detaylı: https://www.israelhayom.co.il/article/833613 

27 December 2020 Israel Hayom

השישי ולא מהסיבות שאפיינו אותו עד עתה, דוגמת הפיכת איה סופיה למסגד, אלא דווקא בעקבות הכרזה כי הוא מעוניין בשדרוג מחודש של היחסים עם ישראל.
"המדיניות של ישראל בנוגע לפלשתינים היא בלתי מתקבלת על הדעת, אך טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל", אמר הנשיא הטורקי, שהוסיף כי "היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים. אנחנו מתקשים בניהול היחסים עם האנשים שנמצאים בדרג הגבוה. היחסים היו שונים מאוד, אם לא היו צרות עם אלו שבדרג הגבוה".
ישראל הרשמית שומרת על שתיקה ולא מגיבה למסרי הפיוס הטורקיים. עם זאת, שר בכיר המעודכן בפרטים אמר ל"ישראל היום", כי המקרה הטורקי שונה באופן יסודי מזה של ארבע מדינות ערב שחתמו שלום עם ישראל, בגלל תמיכת טורקיה בחמאס. "העובדה שמפקדת חמאס יושבת בטורקיה היא עניין בעייתי מאוד. זה מקשה מאוד על כל העניין", אמר הבכיר הישראלי. הוא העריך, כי כל עוד לא יהיה שינוי בגישה הטורקית כלפי חמאס, לא יהיה שיפור ביחסים בין המדינות.
"זו הצהרה חיובית ללא ספק. לא שמענו הצהרה כזו לאחרונה מהנשיא", אומרת ל"ישראל היום" הפרשנית הפוליטית של אתר T24 ועיתון "שלום", קארל ולנסי. לדבריה, "מאז האביב, יש שמועות על נורמליזציה בין טורקיה לבין ישראל. מה שבולט במיוחד אלו הפרשנויות בתקשורת הטורקית בנוגע לנורמליזציה אפשרית. מעבר לכך, בדיונים עצמם מדגישים שמדובר בצעד חיובי ונדרש. זה חשוב".
בנוגע לנסיבות שהובילו להצהרה החריגה, ולנסי מוסיפה: "אני חושבת שמדובר בתוצר של בידוד טורקיה במזרח הים התיכון ובאזור כולו. מדיניות החוץ אף גרמה לבעיות משמעותיות עם ארה"ב, עם האיחוד האירופי ועם נאט"ו. אפילו כשיש לטורקיה סיבות נכונות לצעדים ולתפיסות איומים נכונות – היא הרחיקה כלכך הרבה שחקנים, עד כדי כך שאף אחד לא רוצה לשמוע מאנקרה או לתמוך בהם".
להערכתה של ולנסי, מדובר בצעד אחד מבין כמה שמתכננים באנקרה. "טורקיה רוצה לשפר את היחסים עם ישראל, כמו עם מצרים ועם ערב הסעודית", היא מסכמת, "מה שנדרש כדי לממש את חימום היחסים בין ישראל זה רצון פוליטי, שיושפע ממניעים בינלאומיים ומקומיים, וכן בניית האמון בין שתי המדינות".
אחד הישראלים שמכירים את נשיא טורקיה כיום באופן הטוב ביותר הוא השגריר באנקרה בין השנים 2007-2003 והמשנה למנכ"ל משרד החוץ לשעבר פיני אביבי. "אני לא הופתעתי מהרצון של ארדואן לנהל יחסים טובים יותר עם ישראל, אלא בכך שהוא אמר את זה בקולו – ולכך יש משמעות אדירה", אומר ל"ישראל היום" אביבי, "במערכת השיקולים של ארדואן יש שתי נקודות מרכזיות שמובילות אותו – הראשונה היא ה'ניאו-עות'מאניזם' ולהגן על כל המוסלמים, והשנייה – להמשיך לקיים עם ישראל, ככל הניתן, לא את הקשר הביטחוני והתרגילים הצבאיים בתקופת קודמיו, אלא לפחות את כל הנושא הכלכלי שגדל מ-1 ל-5.5 מיליארד דולר".
לגבי התייחסותו של ארדואן לתחום המודיעיני, אביבי מציין: "אני לא יודע מה נעשה בנושא המודיעיני כיום, אך אני יכול להבין שהמצב שבו הוא נמצא בסוריה משפיע עליו. הוא, בדומה לישראל, פוחד מאוד מהאיראנים - ובמקרה שלו חשוב לשים לב שזו שיעה מול סונה. נכון שבמשך 300 שנה לא היתה מלחמה בין איראן לבין טורקיה, אך יש ביניהן תחרות".
השגריר לשעבר בטורקיה מסכם כי "לארדואן אין אחד בפה ואחד בלב – אם הוא מדבר, אז הוא מתכוון למה שהוא אומר. מעבר לכך, אני חושב שהמדינות הערביות שהלכו לכיוון הנורמליזציה עם ישראל השפיעו עליו, וכך גם במקרה של הסנקציות האמריקניות".
הפגנה פרו-פלשתינית מול הקונסוליה הישראלית באיסטנבול / צילום: אי.אף.פי
דבריו יוצאי הדופן של ארדואן נאמרו שנתיים וחצי לאחר שמשרד החוץ הטורקי גירש את השגריר הישראלי דאז איתן נאה, על רקע העימותים עם חמאס ב"צעדות השיבה" במאי 2018. כיום, הדרגים הבכירים של ישראל באנקרה ומקביליהם הטורקיים בתל אביב מוגדרים ממונים על היחסים (chargé d'affaires). הדיפלומט הישראלי הבכיר כיום באנקרה הוא רועי גלעד.
"עבור ישראל יש חשיבות רבה לא רק להחזרת השגריר לאנקרה, אלא גם להשבת הקונסול לאיסטנבול שהיא אמנם לא הבירה, אך היא בירת המסחר – וכיום כלכלת טורקיה לא בשמיים", מסביר ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. 
החוקר הבכיר מוסיף כי "אם ארדואן רוצה לחזק את מעמדו בשלטון – הוא צריך שגשוג כלכלי. במאזן של היבוא והיצוא, הטורקים מייצאים יותר למדינת ישראל. לכן, הגעת קונסול ישראלי לאיסטנבול, כך סביר להניח, תאיץ אף יותר את היחסים הכלכליים. מעבר לכך, לעולם המסחר זה יעניק 'תעודת כשרות' ליחסים עם טורקיה. היעדר השגריר באנקרה והקונסול באיסטנבול יוצרים מצב שבו אנשי העסקים הישראלים והטורקים כאחד חוששים מפיתוח העסקים בין הצדדים".
הצהרת ארדואן היא שיא חדש בתהליך ההתקרבות של אנקרה לירושלים. בתחילת החודש פרסמנו ב"ישראל היום" את הצעת מקורבו של ארדואן, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, לגבול ימי עם ישראל. מעבר לכך, יועצו של ארדואן ליחסים בינלאומיים, פרופ' מסוט ג'אשין, הצהיר בשבוע שעבר כי "ייתכן שהיחסים הדיפלומטיים המלאים ישובו עד לחודש מרץ. למה לא?" ג'אשין אמר את הדברים לסוכנות VOA.
İngilizce versiyonu: https://www.israelhayom.com/2020/12/27/570301/ Israel Hayom 27 December 2020 

Yorumlar

Bu blogdaki popüler yayınlar

Survivor Hayim’in gerçek dünyası - Söyleşi

Hayim, çok sevdiğim bir arkadaşımın kuzeni. Aklı başında, ne istediğini bilen biri. Askerlik dönüşünde ani bir kararla Survivor yarışmasına katıldığını duyduğumda çok şaşırmıştım. Pek spor yapmayan, atletik olmayan biri neden zor koşullarda, dayanıklılık, irade ve güç isteyen bir televizyon programına katılır? Bunları konuşurken, sayesinde takip etmeye başladığım Survivor ile ilgili tüm merak ettiklerimi de sordum; kameralara yansımayan gizli bir tuvalet var mıydı, ya da yayın bitince gidilen lüks bir otel? Begüm’le arasında bir yakınlaşma oldu mu, Merve neden pişman oldu yarışmaya katıldığına? İşte Sabah Gazetesinden Yüksel Aytuğ’un teşekkür ettiği, seyircilerin filozof olarak tanımladığı Hayim ve Survivor yarışmasının bilinmeyenleri… Survivor maceran nasıl başladı? Katılmak nereden aklına geldi? Arkadaşlarımla uzun süredir Survivor’u takip ediyorduk. Hep katılmak istiyordum ama televizyona çıkmak beni korkutuyordu. Geçen sene iki yakın arkadaşım Dominik’e gittiler. Yarışmacıları

Her yaşam bir roman - Panama´daki Türk Yahudileri

Panama´da hızla büyüyen bir Yahudi yaşamı var. Café con Teclas kitabının yazarı gazeteci Sarita Esses´in yanı sıra Antakyalı Eli Cemal, Mersinli Musa İlarslan, Trakya kökenli Julia Kohen de Ovadia ve kuzeni İstanbullu Çela Alkabes de Eskinazi ile göç hikayelerini ve Panama´daki yaşamlarını konuştuğumuz keyifli bir sohbet sizleri bekliyor. Julia Kohen de Ovadia İstanbul doğumluyum. Babam Çanakkaleli Aron Kohen, annem ise Çorlulu Suzi Bahar.  Seneler evvel büyükbabamın eltisi Meksikalı Sultana genç yaşta çocuksuz dul kalınca küçük teyzem Donna’yı yollamasını istedi anneannemden. Donna da Sultana teyzesiyle yaşamak için Meksika’ya gitti. Orada eniştem Moises Mizrachi ile tanıştı ve evlenerek Panama’ya taşındı. Büyükbabam Nessim Bahar vefat edince anneannem Coya, ablam Malka ile iki aylığına kızını görmeye Panama’ya gitti. Ancak orada ablam eniştemle tanıştı, evlendi ve hayatını Panama’da kurdu. Dört çocuğu ve on torunu var. Ablamın düğünü için Panama’ya geldiğimizde ben Saint Pulcherie’de

Bu yılki Elküs Marküs ödüllerine Şalom damgasını vurdu

İki yılda bir düzenlenen ancak pandemi nedeniyle 2020 yılında gerçekleştirilemeyen Elküs Marküs Erdem ve Hayırseverlik Ödül Töreni 30 Mart akşamı çevirim içi olarak gerçekleştirildi. Bir çok dalda ödüllerin dağıtıldığı gecede Şalom Dergi ve Şalom yazarlarına da ödüller yağdı. Fakirleri Koruma Derneği’nin Elküs Marküs Erdem ve Hayırseverlik Ödül Töreni 30 Mart Çarşamba akşamı Zoom üzerinden gerçekleştirildi. İki yılda bir düzenlenen ödül töreni pandemi nedeniyle planlandığı gibi Mart 2020 yılında gerçekleştirilememişti. Ödül töreni dört yıllık zorunlu bir aradan sonra çevirim içi bir törenle sahiplerine teslim edildi, başarıları ödüllendirildi.  Türk Yahudi Toplumunun yegane ödül veren kurumu olan Fakirleri Koruma Derneği, bu ödülü 1916 yılında, dönemin ABD İstanbul Büyükelçisi Abraham Elküs ve Gertrude Elküs’ün henüz 16 yaşındayken hayatını kaybeden kızları Jane Selma Elküs’ün anısını yaşatmak için vermeye başlamıştı. Davranışlarıyla hayranlık uyandıran kişileri onurlandırmak ve bu kiş